דמי שכירות לדירה שנשרפה 

באחד מימי הקיץ פרצה דליקה בדירה.. כל תכולת הדירה נשרפה ולא נותר דבר מרכושם של בני הזוג לוי.  למזלם של בני הזוג – הדירה הייתה מבוטחת בחברת ביטוח, שכן זו האחרונה שלחה שמאי מטעמה בכדי לאמוד את הנזקים שנגרמו לדירה של בני הזוג לוי.

בסיכום חוות דעתו של השמאי הודגש בפירוש כי הדירה אינה ראויה למגורי אדם, וקבע את כי תקופת שיקום הדירה תארך לפחות כחודש וחצי. מכאן החלו בני הזוג לוי לחפש דיור חלופי, שכן כל ניסיונותיהם כשלו למצוא דירה להשכיר למשך חודש וחצי.

בני הזוג התמימים האמינו בהגינותם של חברת הביטוח ול "שמאי רכוש" מטעמם, ועשו ככל שביכולתם למצוא דירה חלופית להשכיר לרבות קיום פגישות עם מתווכים, חיפוש דירה באתרי האינטרנט, ביד 2 וכו'. החיפוש כמובן לא העלה דבר. בשל העובדה כי אף בעל דירה פוטנציאלי לא רצה להשכיר את דירתו לתקופה קצרה. אחת הברירות שעמדו לבני הזוג היא להתגורר במלון. אלא ששם המחירים היו גבוהים במיוחד, וחששו בליבם שלא יקבלו החזר הוצאה בגין לינה בבית מלון. אולם, בני הזוג לא נואשו ופנו לקרובי משפחה שיש להם וילה גדולה, שם הוקצתה להם יחידת דיור מורחבת להשכיר תמורת 7,000 ש"ח לחודש.

בני הזוג לוי שהו בדירה החילופית יותר מחודש וחצי, ועד לגמר עבודות השיקום בדירתם. שכן כעבור כחודשיים וחצי לערך חזרו בני הזוג לדירתם כשהם מציגים לשמאי את חוזה השכירות לדירה ששכרו, לרבות צילום המחאות תשלום השכירות סך 21,000 ש"ח. אולם, חברת הביטוח סירבה להכיר בהוצאה זו, ואלו האחרונים פנו לבית המשפט לתביעות קטנות.

במהלך הדיון בבית המשפט עיינה השופטת בחוות דעתו של השמאי אשר גיבש את אומדן הנזקים לרכוש בדירה לרבות הדגש כי הדירה אינה ראויה למגורי אדם.  - מה עוד טענה השופטת.. "אני רואה כי השמאי מטעמכם אישר בחתימתו דיור חלופי למשך תקופת השיקום.., מדוע אינכם משלמים את ההוצאה בגין השכירות לדירה החלופית? (מחשבתי באותו רגע הייתה – היכן היו מתגוררים בני הזוג בזמן שיקום הדירה .. במקלט, ברחוב, בתחנת אוטובוס? מי בכלל היה מסכים להשכיר את דירתו לחודשיים?).   כן כבוד השופטת ענו נציגי חברת הביטוח והבהירו כי בני הזוג לא הגישו מסמכים המוכחים כי השתמשו בדיור חלופי. הם גם לא הוכיחו את הנזק ודרשו את דמי השכירות כעבור 6 חודשים.. (סתם תירוץ).  במילים הללו החלו נציגי חברת הביטוח להמשיך ולהמציא תירוצים מבלי להניד עפעף, בסירובם העיקש שלא לשלם את המגיע לבני הזוג לוי התמימים. השופטת לא הבינה את סירובה של חברת הביטוח לשלם לבני הזוג לוי את דמי השכירות שה"שמאי" אישר בחתימתו.  

לאחר דין ודברים, אישרה השופטת המלומדת את עדותם של בני הזוג וקבעה כי "אני מאמינה לדבריהם, באומרה כי לא יתכן שבני הזוג יתגוררו ברחוב, כך שאיני גם רואה מה היה פסול בשכירות דיור חלופי מבן משפחה אחר אשר עשה מחווה וישועה גדולה לבני הזוג. שכן שוכנעתי כי החוזה אמיתי לחלוטין ולא פיקטיבי". כמו כן, השופטת הביעה תמיהה על התנהלותה של חברת הביטוח באומרה כי בני הזוג לוי היו הגונים בכך שלאורך כל הדרך סמכו בעיניים עצומות על השמאי, תוך התייחסותה של השופטת לכתב ההגנה אשר היה לוקה בחסר ובבסיס עובדתי. תוך הדגש כי התנהלותה של חברת הביטוח אינה ראויה ואף מקוממת בנסיבות העניין. בפסק הדין רשמה השופטת דברים קשים על התנהלותה של חברת הביטוח כלפי בני הזוג אשר נקלעו לסיטואציה אכזרית. כל הרכוש שלהם נשרף כליל. הם נותרו ברגע אחד ללא קורת גג. מלבד המלבושים שלגופם לא נותר להם דבר. הם נזקקו לתרומות מחברים וקרובים על מנת להתחיל מחדש ולהקים את ביתם.

בדיוק לרגע מצוקה שכזו הם רכשו פוליסת ביטוח ושילמו ממיטב כספם במשך שנים רבות. והנה ביום הדין חברת הביטוח הרימה את רגליה אחוריות וסירבה לפצות את בני הזוג לוי.  בפסק הדין חייבה השופטת את חברת הביטוח לשלם לבני הזוג לוי את שכר הדירה החילופית בתוספת 3,000 שקל עבור אובדן זמן ועוגמת נפש וכן הוצאות משפט.

מי שחושב שמהיום ואילך חברת הביטוח לא תעשה את מה שעשתה לבני הזוג לוי וגם למבוטחים אחרים, שיקום.